<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' ערלה ורבעי פ"א</h1>
<h2>דף ז:</h2>
הנוטע בשדהו לרבים בארץ ישראל חייב, שנאמר [ויקרא י"ט] ונטעתם, אפילו לרבים. בחוצה לארץ פטור. הנוטע ברשות הרבים ובספינה והעולה מאליו ברשות היחיד ונכרי שנטע אפילו לעצמו וגזלן שנטע חייבין. העולה מאליו בחורשין ואפילו הנוטע במקום שאין ישוב ולא עושה כדי טפול שמטפל בפירותיו עד שמביאו לישוב פטור. עושה כדי טפול חייב. הנוטע למצוה, כגון אתרוג [ל]לולב, זית למנורה חייב. הקדיש ואחר נטע פטור נטע ואחר הקדיש חייב. נטע בעציץ שאינו נקוב חייב, שאע"פ דלא הוי כארץ לזרעים, הוי כארץ לאילנות. נטע בתוך הבית חייב. שנטעו גוים קודם שבאו לארץ פטור, משבאו חייב אף מה שנטעו גוים, שנאמר [ויקרא י"ט] כי תבאו ונטעתם.
